פלסטיק בישראל

עם מוערך של 8 מיליון טונות של פלסטיק שנכנסים לאוקיינוס ​​מדי שנה, זיהום הפלסטיק הפך למשבר עולמי. זיהום הפלסטיק הזה לא רק פוגע בסביבה, אלא גם מאיים על בריאות הציבור והכלכלה. אחת הדרכים לעזור לטפל בבעיה זו היא באמצעות שימוש בקרדיטים מפלסטיק.

בעיית הפלסטיק בישראל

צריכת פלסטיק היא נושא מרכזי בישראל, שבה השימוש השנתי במשק הבית הוא מעל 8 ק”ג לאדם, בסך הכל גדול פי חמישה מזה של האיחוד האירופי.

הישראלים מייצרים 1,700 טון פסולת פלסטיק ביום, או 625,000 טון בשנה. רק 14% מפסולת הפלסטיק המיוצרת ממוחזרת; 60% הולכים למזבלות ומנוחה מוצאת את דרכה לשטחים פתוחים, כמו חופי הים, הים והפארקים הטבעיים. בשנת 2019, דוח הניטור הלאומי לפסולת ימית חשף כי קרוב ל-75% מהאשפה במים הטריטוריאליים של ישראל (ים סוף והים התיכון) מקורם משקיות פלסטיק ואריזות. 90% מהזיהום בחופים שלנו נובע מפלסטיק.

התמכרות לפלסטיק בישראל

ישראלים מוציאים יותר מ-600 מיליון דולר מדי שנה על פלסטיק חד-פעמי. ישראלים אוהבים פלסטיק חד-פעמי. זה נוח וזה בכל מקום. אין מסיבת ילדים, מפגש משפחתי או פיקניק שלא כוללים צלחות וכלי פלסטיק חד פעמיים. ויותר מ-2 מיליארד שקיות ניילון חד פעמיות מחולקות בחנויות קמעונאיות, מדי שנה. זה בנוסף ל-1.7 מיליארד בקבוקי שתייה חד פעמיים הנמכרים מדי שנה. למעשה, הישראלים מייצרים יותר מ-100 ק”ג (220 פאונד) של פסולת פלסטיק לאדם בשנה ממש.

נכון לעכשיו, הרבה מהפלסטיק החד-פעמי הזה מוצא את דרכו במהירות אל החופים שלנו, אל הים התיכון, הרחובות, הפארקים ושמורות הטבע שלנו. למרות שהמלטת הסביבה עשויה להיות עבירה בר קנס, הרשויות לא הצליחו לבלום את התפשטות פסולת הפלסטיק. קמפיינים ציבוריים מושקעים מאוד אינם מונעים מהלכת פלסטיק.

בים התיכון נמצא זיהום פלסטיק ב-20% מהדגים שנדגמו מאז 2015. מיקרופלסטיק נמצא במי שתייה, מזון וביוב מקומיים. היקף וחומרת האיום על בריאות הציבור בישראל טרם הוערך לעומק. קיימת הסכמה עולמית שזיהום פלסטיק הוא אחת הבעיות הסביבתיות החמורות ביותר שעומדות בפני האנושות במאה ה-21. מדינות אחרות, במיוחד באירופה, הגיעו למסקנה שבעיית הפלסטיק דורשת צעדים מיוחדים: חקיקה.

מהם נקודות פלסטיק?

נקודות פלסטיק הן יחידות מידה המייצגות כמות מסוימת של פלסטיק שנאספה מהסביבה או ממוחזרת. זיכויים הם דרך של אנשים וחברות להשקיע בתשתיות איסוף ומיחזור אזוריות, במטרה להפחית את פסולת הפלסטיק. הם מייצגים כמות מסוימת של פלסטיק שנאספה מהסביבה, או ממוחזרת.

קיזוזי פחמן לעומת נקודות פלסטיק

נקודות פלסטיק וקיזוזי פחמן דומים בכך ששניהם מייצגים יחידת מדידה שניתן להשתמש בה כדי לקזז את ההשפעה הסביבתית . עם זאת, ישנם כמה הבדלים עיקריים בין השניים. ראשית, זיכוי פחמן מייצגים הפחתה בפליטת גזי חממה, בעוד שזיכויים מפלסטיק מייצגים הפחתה בזיהום הפלסטיק.

למה נקודות פלסטיק?

העולם מתמודד עם בעיית זיהום פלסטיק, כשכ-8 מיליון טונות מטרי של פלסטיק חודרים לים מדי שנה. ממשלות ועסקים נמצאים בלחץ לצמצם את טביעת הרגל הפלסטיקית שלהם, ואחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות השקעה בתשתית שתאפשר להגדיל את שיעורי המיחזור.

איך עובדות נקודות פלסטיק?

זיכוי אחד מייצג קילוגרם אחד של פלסטיק שנאסף או ממוחזר וחברות או יחידים יכולים לרכוש זיכויים, התומכים בתשתית של איסוף ומיחזור אזוריים. לדוגמה, אם חברה רוצה לקזז את טביעת הרגל הפלסטיקית שלה, היא יכולה לקנות זיכויים מפלסטיק.

יתרונות

הם מציעים דרך לעסקים ולאנשים פרטיים להשקיע בתשתיות שיסייעו להפחית את זיהום הפלסטיק. זיכויים גם מספקים תמריץ לאנשים לאסוף ולמחזר פסולת פלסטיק. יתרון נוסף לזיכויים מפלסטיק הוא היכולת לפתור בעיות מקומיות של זיהום פלסטיק.

העולם מתמודד עם בעיית זיהום פלסטיק, כשכ-8 מיליון טונות מטרי של פלסטיק חודרים לים מדי שנה. ממשלות ועסקים נמצאים בלחץ לצמצם את טביעת הרגל הפלסטיקית שלהם, ואחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות השקעה בתשתית שתאפשר להגדיל את שיעורי המיחזור.

חסרונות

ישנם כמה אתגרים שיש לקחת בחשבון בעת ​​פיתוח מערכת אשראי מפלסטיק.

ראשית, עליהם לייצג הפחתה ממשית בזיהום הפלסטיק. לשם כך, צריכה להיות דרך לעקוב ולאמת את הפלסטיק שנאסף או ממוחזר.

שנית, חשוב לוודא שהזיכויים סחירים וניתנים להעברה. זה יאפשר לעסקים ולאנשים פרטיים לקנות ולמכור בקלות אשראי.

שלישית, יש לוודא שהם סבירים לעסקים ולאנשים פרטיים. אם מחיר האשראי גבוה מדי, ייתכן שחברות ואנשים פרטיים לא יהיו מוכנים לרכוש אותם.

רביעית, חשוב לוודא שהן נגישות לעסקים ולאנשים פרטיים. אם המערכת מסובכת מדי, ייתכן שחברות ואנשים פרטיים לא יהיו מוכנים להשתמש בה.

מערכות אשראי פלסטיק

 

דוגמה אחת היא תוכנית החלפת פסולת ימית, שהושקה ב-2017 על ידי ה-Ocean Conservancy והקרן להגנת הסביבה. התוכנית מאפשרת לעסקים ולאנשים פרטיים לקנות ולמכור זיכויים המייצגים הפחתה ממשית בזיהום הפלסטיק הימי.

דוגמה נוספת היא Plastic Bank , שהושק בשנת 2014. Plastic Bank פועל בהאיטי, אינדונזיה, ברזיל והפיליפינים. החברה מתגמלת אנשים על איסוף פסולת פלסטיק, שנמכרת לאחר מכן לחברות המשתמשות בפלסטיק כדי ליצור מוצרים חדשים.

שימוש בפלסטיק בארצות הברית

בשנת 2017, השימור של האוקיינוס ​​והקרן להגנת הסביבה את תוכנית החלפת פסולת ימית, המאפשרת לעסקים ולאנשים פרטיים לקנות ולמכור זיכויים מפלסטיק המייצגים הפחתה ממשית בזיהום הפלסטיק הימי.

בשנת 2018 הציגה חברת הקונגרס קרולין ב’ מאלוני את חוק השחרור מזיהום פלסטיק, שיקבע תוכנית לאומית להפחתת פלסטיק שתכלול מערכת אשראי מפלסטיק.

שימוש בפלסטיק בסין

בשנת 2019, סין השיקה את המערכת שלה כחלק ממדיניות החרב הלאומית שלה. המדיניות נועדה להפחית את זיהום הפלסטיק בסין.

במסגרת המערכת, חברות המייצרות מוצרי פלסטיק ואריזות יכולות להרוויח זיכויים על ידי עמידה ביעדי מיחזור מסוימים. לאחר מכן ניתן להשתמש בזיכויים לקיזוז קנסות סביבתיים או למימון פרויקטים סביבתיים.

טביעת רגל פלסטיק

טביעת רגל מפלסטיק היא הכמות הכוללת של פלסטיק שאדם או ארגון משתמשים בה. ניתן למדוד טביעת רגל מפלסטיק במונחים של משקל מוצרי פלסטיק ואריזות בהן משתמש אדם או ארגון, או במונחים של מספר פריטי פלסטיק שאדם או ארגון משתמשים בהם.

לאמריקני הממוצע יש טביעת רגל פלסטית של כ-109 פאונד (49.8 קילוגרם) בשנה. המשמעות היא שהאמריקאי הממוצע משתמש בכ-109 פאונד (49.8 קילוגרם) של פלסטיק בכל שנה.